תנ"ך על הפרק - אסתר י - אבן יחיא

תנ"ך על הפרק

אסתר י

829 / 929
היום

הפרק

וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְאחשרשאֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ ׀מַ֛ס עַל־הָאָ֖רֶץ וְאִיֵּ֥י הַיָּֽם׃וְכָל־מַעֲשֵׂ֤ה תָקְפּוֹ֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וּפָרָשַׁת֙ גְּדֻלַּ֣ת מָרְדֳּכַ֔י אֲשֶׁ֥ר גִּדְּל֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֙פֶר֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים לְמַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃כִּ֣י ׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
וישם המלך וגומר העירנו כי בזכות הטיבו עם יש׳ גדלו ה׳ אלהים והמליכו על כל הארץ בסתם. ולא די שהמליכו על כל הארץ כי גם כן המליכו על כל איי הים הבלתי נכללים בשם ארץ להיותם מסובבים מהים ונבראים ממנו. ולרוחקם לא היה יכול למלוך עליהם בהשגחה פרטית אבל ויהי מה הכירוהו ביניהם וקבלוהו עליהם למלך ושם עליהם מס תמידיי.מה שמעשה תקפו וגבורתו זאת מהמלך אחשורוש אין להאריך בו במגלה הזאת להיו׳ הכל כתב מפורש בספר דברי הימים ממדי ופרס.וכן אין להאריך בפרש גדולת מרדכי להיותו מפורש גם הוא שמה. רק שתדע בכללות כי מרדכי היהודי היה משנה למלך באופן כי בין כל העמים אחרי המלך לא היה גדול ממנו. ובין היהודים היה גדול לרוב חכמתו ותבונתו ותורתו. ואף כי היה גדול מכלם. מה שהגדולה מולידה בטבע הגאוה והכעס לא תחשוב היות כן במרדכי כי אף שהיה הגדול בין האומות היה עושה פעולות טובות עם רובם כאלו היו אחים לו באופן שהיה רצוי אליהם. כי לא היו דבריו אתם בגאוה וכעס רק בדברי שובה ונחת אשר היו תמיד נמשכים ממנו אליהם טובות מתמידות. ואף שהיה הגדול לעמו ישראל תמיד היה דורש ומבקש הטוב להם. ולא אמר פה לרוב עמו כאשר אמר באומות לרוב אחיו. ודובר שלום לכל זרעו. כי לא די שכל ימי חייו לא היה חושב בדבר אחר כי אם בדרוש שלום. לכל עמו. כי תמיד דבריו גם כן לא היו בדבר אחר כי אם בהמציא שלום ושובה ונחת לכל זרעו מעמו הנזכר אחרי מותו כי היה חושש פן יפגעם מקרה ופגע מהמצריים עם עם יוסף אהובם אחרי מותו. וזה למזגו הטוב ולהיותו ירא אלהים.נשלם ביאור מגלת אסתר.התהלה למחכים יותר.אמר העבד הקטן יוסף בן לאדוני הרב דון דוד ן׳ יחייא יצו לא מהיותי חכם בעיני אשר הוא הכסיל בעיני זולתו השיאני לבבי לב הומה לעבודת המלכים ואסיפת הממונות. לבוא במשעול כרמי פירושי חמש המגלות הנגדר מארבע פיאותיו גדר מזה וגדר מזה מכל אחד מהארבעה סבות המסבבות כל נולד. כי יודע אני ומכיר מיעוט שלמותי בכל חכמה ודעת. והיותי הדל באלפי תלמידי הזמן לקוצר שכלי ולהיותי טרוד במשא מלך ושרים מחנויות וסחורות. ובהנהגת המעיקים ומונעים מחוץ טף ונשים ועבדיהם. כי לא בשמים היא ולא מעבר לים. האמנם לסבות הקודמות בהקדמה אשר הקדמתי לפירושי הלז. ולהפיק ולמלאת תשוקת האלוף הנעלה דון גדליא ן ׳ יחייא אדוני חמי יצו אשר זה כמאז רדפני במצותו לאמר כי בעיתים הקבועים לי בהגיית התורה שאכתוב על ספר הפירושים וביאורים אשר שמע מעלתו מפי בהיותי מיושבי שלחנו. אשר הוא מהנמנע אלי להשיב פני כבודו. העזתי מצח לשים על ספר בכתוב יושר דברי אמת כי בטחתי בטוב ואב הרחמן המשפי׳ מטובו חנם על עבדיו. שישפיע גם על עבדו מטובו ויהיה עם פי למלאת את שאלתו. והיתה השלמתו ביום י״ח לחדש שבט שנת עזר״י מעם ה׳ עושה חסד משפט וצדקה בארץ לפ״ק. פה אימולה עיר רומאני״יא אשר תחת ממשלת האפיפי״ור קלימי״נטי הרחמן על ישראל יר״ה. אברך את ה׳ אשר יעצני ויתן בפי שיר חדש לחדש נפלאו׳ מתורתו ברוך הוא לעולם אמן ואמן. חזק ונתחזק.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך